חוויות ורגשות מטיול לנפאל, טרק ל"אוורסט בייס קמפ" וסיורים באתרים ובארמונות המקודשים

בחודש אוקטובר 2012 השתתפתי בטרק לאוורסט בייס קמפ שבהרי ההימליה ופסגת קאלה פאטאר 5,545 מטר ובסיורים באתרי מורשת עולמית בקטמנדו.
עשיתי זאת למרות שחברי, משפחתי ומכרי הזהירו אותי. "זה קשה", "מה את צריכה בגילך לקחת סיכונים" (עוד מעט רושמת 60), "אין לך מה לעשות בחיים". למזלי לא שעיתי לדבריהם ועשיתי זאת בגדול. חזרתי משם אדם חדש ומאושר וזאת לא מעט בזכות שבתי בן-שם שארגן והוביל את המסע.

ההתארגנות התחילה הרבה מראש וקיבלתי משבתי רשימה מפורטת של הציוד ומטלות נוספות, כגון חיסונים וכו'. ובאמת תודה לשבתי שהכין אותי טוב למסע.
שבתי גם "דאג" שאהיה בכושר עילאי. ארגן מסעות אימונים ברחבי הארץ. בהם טיפסתי על הרים וגבעות וגם עליתי במדרגות חיפה מהעיר התחתית למרומי הכרמל וירדתי חזרה.
מסעות אלו גיבשו את הקבוצה ויצרו הווי מיוחד.

נחתנו בשדה התעופה בנפאל. משם התחלנו את המסע המדהים והמאתגר ומידי יום צעדנו בין 12 ל-14 ק"מ.
בדרך לאוורסט בייס קמפ, פגשתי בנופים שרואים רק בסרטי טבע וחוויתי חוויות של פעם בחיים. הוקסמתי מההליכה ביערות גשם עבותים, פחדתי כשחציתי נהרות בגשרי חבלים ובכיף עצרתי למנוחות בבתי תה נחמדים ואוטנטיים. חוויתי בדרך פגישות נחמדות עם מטיילים מל העולם. ונווטתי בסבלנות בין יקים, פרידות ושרפים (סבלים) שנושאים על גבם ציוד כבד מאד (לא להאמיו).
התגברתי על קשיי העליות ופחד הירידות בהרים ושיא הטרק היה כשהגענו לקאלה פאטאר. העליה אתגרה אותי והרגשתי את דלילות האוויר. אך הנסיון של הימים הקודמים עזר לי בטיפוס.
הרגשתי מחובקת על ידי הפסגות האדירות המושלגות שהקיפו אותי. והמראה של האוורסט עם כל הלבן מסביב יצר תמונה שרק עבורה היה כדאי כל המאמץ.
את הטרק מתחילם בשעות הבוקר המוקדמות לאחר ארוחת בוקר כמובן עם תה. התה החביב עלי היה לימון עם גינג'ר ודבש.
בשעות אחה"צ כשהחיים מתנהלים בחדר האוכל בישיבה מסביב לאח, פגשתי מטיילים מכל העולם, העברתי חוויות מהיום שעבר וסיימתי בארוחת ערב חמה.

בימי הסיור בקטמנדו זכיתי להכיר את התרבות הנפאלית, במקדשים, בארמונות המלכים ובכיכרות הערים המוצפות בתיירים ובנפאלים החביבים. וגם נהנתי מערב הפולקלור.

חזרתי מהטרק ל"אוורסט בייס קמפ", עם חוויות נהדרות, הרבה אנרגיה, ורצון עז לכבוש עוד פסגות.

שבתי אני שוב מודה לך על הטרק המוצלח ואני יודעת שלא קל לארגן ולסיים בהצלחה מסע כזה.

אריאלה דניאלי רמת-גן      אוקטובר נובמבר 2012



 

 חוויותי מטיול לנפאל, טרק ל"אוורסט בייס קמפ" וסיורים אתרי מורשת עולמית 
אני בן 60 ובחודש ספטמבר 2013 יצאתי לטיול בקטמנדו בירת נפאל ולטרק אוורסט ביס קמפ שבהימליה. הרבה שנים חלמתי לעשות טיול כזה ולחוות חוויות כפי שחוויתי בטרק בהימליה לאוורסט בייס קמפ ופסגת קאלה פאטאר, אותו ארגן והוביל שבתי בן שם.

עברו כבר ארבעה חודשים מאז שחזרתי מהטרק לאוורסט בייס קמפ ועדיין מלוות אותי החוויות המדהימות והבלתי  יאמנות שחוויתי במהלך 15 ימי הטרק.

הטרק היווה חוויה והתנסות ייחודיות. היו ימים קשים וגם היו ימים קשים עוד יותר. אבל הקשיים הפכו למשניים כאשר הרמתי את המבט וראיתי את הנופים הנשגבים שסבבו אותנו.
כל יום טיפסנו עוד והנשימה הפכה כבדה יותר, אבל כל נשימה היתה שווה את מה שחוויתי בדרכי לאוורסט.

וגם הסיורים שערכנו באתרי המורשת העולמית בקטמנדו היו חוויות שלא אשכח.
ביקרנו במקדשים העתיקים ויחד עם הנפאלים השתתפנו בטקסים. חוויה מוזרה לכשעצמה.
בסיורים בארמונות ובמוזיאון המלוכה הכרתי את התרבות וההיסטוריה של נפאל. וגם ראיתי את הופעתה של המלכה הילדה, בת 11 בערך.

הטיול טרק לאוורסט בייס קמפ היה הצלחה ענקית. חלק מהצלחת הטיול אפשר ליחס לקבוצה, שהחלה להערך כמה חודשים לפני היציאה ולמרקם החברתי שנוצר. 

אולם החלק הכי חשוב מההצלחה הגיע משבתי, שתרם מעצמו בלי סוף  בפן המקצועי וגם ברמה האנושית והחברתית – ואני שולח לו תודה ענקית מכל הלב על חוויה בלתי נשכחת של פעם בחיים.

מיכאל גלייזר ראשון לציון  ספטמבר אוקטובר 2013

חוויות ורשמים מהטרק ל"אוורסט בייס קמפ" בנפאל 
הכל התחיל בעקבות מייל שקיבלנו ממכרה ובו פרטים על טרק בנפאל.
אנחנו מאוהבי הלכת וגם עשינו לא מעט טרקים, אך על טרק בנפאל לא חשבנו.
החלטנו לברר יותר פרטים על הטרק ויצרנו קשר עם שבתי ולאחר כמה שיחות עמו, החלטנו להצטרף.
בדיעבד שמחנו על ההחלטה. זו הייתה חוויה חד פעמית.
שבועיים של הליכה בטבע בנופים מדהימים ובאוויר צח, הרחק מהמולת עיר ומזיהום אוויר.
הקבוצה מנתה חמישה משתתפים, כולם נחמדים ועד מהרה התחברנו.
הייתה אווירה טובה ושיתוף פעולה, דבר שתרם רבות להצלחת הטרק.
שפר מזלנו שבמרבית הימים היה מזג אוויר טוב ובעיקר בימים שהגענו ליעדנו ה"אוורסט בייס קמפ".
ולמחרת, ולאחר המאמץ הרב, הגענו לפסגת "קאלה פאטאר" (5,545 מטר גובה), ממנה יכולנו לראות את פסגת "האוורסט".
ההתחלה הייתה חוויה מרתקת, טיסה מ"קטמנדו" 1,350 מטר גובה, ל"לוקלה" 2,840 מטר גובה, תחילת מסלול הטרק.
טסנו במטוס קטן בעל 16 מושבים. אני ישבתי בשורה השניה אחרי תא הטייס שהיה פתוח משך כל זמן הטיסה.
טסנו בנתיב צר בין ההרים בתוך נוף מדהים. החוויה הגיעה לשיאה כשהגענו ל"לוקלה" וראינו את המסלול שעליו אנו אמורים לנחות.
מסלול שאורכו כ-300 מטר בלבד וממוקם בגובה של 2,840 מטר, בין הרים בגובה 4,400 מטר הסוגרים עליו מכל צד.
נחתנו בשלום ונשמנו לרווחה.
לאחר מנוחה קצרה התחלנו ללכת.
עד גובה של כ-4,000 מטר הנוף ירוק והדרך עוברת בתוך יערות גשם.
עברנו דרך כפרים, חלקות מעובדות, גם בגובה 4,400 מטר,  ופגשנו את התושבים המקומיים החביבים.  
אין דרכים סלולות ואין כלי רכב, רק דרכי עפר. טבע בלבד ואוויר צח.
על גשרי חבלים, מלאי פחדים, חצינו נהרות וגאיות.
אחת החוויות המדהימות היו הסבלים. הם בדרך כלל בחורים צעירים הנושאים על גבם אספקה לכל הישובים שבדרך. משרוך נעל ודע דלתות כבדות, דודי מים שחורים גדולים, מוטות פלדה עבים באורך שישה מטר, פלטות עץ גם הם באורך שישה מטר ועוד ועוד. והם כורעים תחת המשא הכבד.
לאורך הדרך נתקלנו בשיירות של יקים, חמורים וסוסים. גם הם משמשים להעברת משאות.
ככל שעלינו בגובה ההליכה נעשתה קשה יותר וגם איטית יותר ועצרנו למנוחה לעיתים תכופות יותר.
גולת הכותרת הייתה בימים שהגענו ל"בייס קמפ" ולפסגת "קאלה פאטאר".
שמחה גדולה והרגשת הקלה.
עשינו זאת והסיפוק גדול.
זו הייתה חוויה בלתי נשכחת.
שבתי ברצוננו להודות לך על החוויה הבלתי נשכחת שחווינו בטרק ל"אברסט בייס קמפ" ולפסגת "קאלה פאטאר" בנפאל.
הכל התנהל על פי התוכנית ובאווירה טובה ונעימה והיית קשוב לרצונותינו ולבקשותינו.
אנו ממליצים עליו לכל אוהבי הלכת.

יעל וברוך בלשניקוב. נתניה  ספטמבר אוקטובר 2013

חוויות מטיול בנפאל, טל כפיר

בחודש אפריל 2014 השתתפתי בטיול לנפאל, טיול שארגן והוביל שבתי בן-שם.

הטיול היה מורכב משני חלקים. חלק אחד טרק בהרי ההימליה בו צעדנו לאוורסט בייס קמפ וטיפסנו לפסגת קאלה פאטאר 5,540 מטר. חלק שני סיורים בקטמנדו הבירה הנוכחית של נפאל ובפאטאן ובבאקטאפור ערי הבירה העתיקות של נפאל.

בערי בירה אלו התפעלתי מיופיים של ארמונות המלוכה והמקדשים המפוארים שלמרות שנבנו לפני מאות שנים ואותות הזמן ניכרים בהם, עדיין הם מרשימים בפאר, בגודל, בארכיטקטורה המזרחית האופיינית ובעושר הקישוטים והעיטורים.

כמו כן עניינו אותי מאוד האנשים שראיתי בקטמנדו באתרי הפולחן, או בשווקים, שכן שונים הם מאוד מאיתנו.

כשאני חושבת על הטיול בנפאל כמובן שאני נזכרת ביופיו של הטבע והנופים להם נחשפנו בטרק ושהיו חלק משמעותי מהטיול.

תחילה צעדנו בינות להרים ירוקים ומיוערים שהתנשאו מעלינו. בצידי הדרך פגשנו את עצי ה"רודודנדרון" מלאי פריחה בגוונים של אדום וורוד, הפרח הלאומי של נפאל. השקפנו על הנחלים והנהרות הזורמים בעמקים מאות מטרים מתחתנו ומפאת הפרש הגבהים את שאון זרימת המים לא שמענו. ככל שירדנו והנמכנו החלה להישמע נהימת זרימת המים שהלכה והתגברה עד כי רק בצעקות יכולנו לתקשר.

ככול שעולים הנוף משתנה, מיערות גשם, לשיחים רדופי רוח ועד להרים קרחים ופסגות מושלגות. מובן שגם זכינו להשקיף ולראות את האוורסט המתנשא בגאון.

כשאני חוזרת ומסתכלת בתמונות האלו, עוצרות הנשימה, הן ממלאות אותי כל פעם מחדש.

אני נזכרת גם באנשים לאורך הדרך. במדריך שלנו, גוטרג', שהוביל אותנו בשלום לאורך כל המסע הזה ולא יכולנו לבקש מדריך טוב וחברותי ממנו. בסבלים שעברנו על פניהם בדרך אל הפיסגה ובחזרה, שהם בעצם הדרך היחידה בה מגיעים אוכל, מוצרי בית שונים או חומרי בנייה אל הכפרים והאכסניות שנמצאות בדרך לאוורסט.

תוך כדי הליכה הרהרתי בצורת החיים בנפאל, כמה קשה להתפרנס שם, עד כמה קשים החיים שם? כל המחשבות האלו הציפו אותי שוב כשצפינו בתמונות מרעידת האדמה ההרסנית.

לאט לאט עולים וממלאים אותי עוד ועוד זיכרונות שהנייר לא מספיק רחב כדי להעלותם על הכתב.

בשורה תחתונה... הייתי מאוד רוצה לחזור לנפאל, לטייל במקומות שעוד לא ראיתי ולחוות אותה יותר.

טל כפיר מנרה  אפריל 2014

תודות רחל אלימלך                                                        

טיול בנפאל אפריל 2016  

כל משתתפי הטרק היקרים.

היום סיימנו את טרק סובב אנאפורנה בנפאל שארגן וניהל שבתי בן-שם, ואנחנו רוצים להודות למספר האנשים שאיפשרו את הצלחתו של הטרק.

לשבתי בן-שם אשר קבע את תאריכי הטיול בהתאמה לחופשת הפסח של המורים ובכך למעשה נתן לנו את האפשרות להשתתף בטיול. אשר שם לב והקפיד על זמנים נכונים להליכה ולמנוחה במשך הטרק ובכך עזר לנו לעבור בהצלחה את כל המסלול של הטרק. אשר באחריות רבה ארגן לויקי ולסבל שלה את הירידה מההר.

תודות גדולות מאוד לך שבתי מאיתנו.

לסבלים שעלו וירדו בהרים עם משא של 22 ק"ג על גבם ותמיד עם חיוך. בעוד אנו מטורטרים, מתנשמים ומתנשפים אחריהם.

אנו מודים לכם על החיוך שלכם ועל כך שתמיד חזרתם לעזור לנו ולבטח למדנו מכם להסתדר עם מחצית מהציוד שחשבנו שהוא חיוני.

אנו מאחלים לכם חיים טובים ושמחים.

לגאטראג' קאטל מורה הדרך האחד והיחיד, אשר לקח לנו זמן רב ללמוד להגות נכון את שמו. אתה פיקח, חכם ומארגן מוצלח. בעל סבלנות אין סופית שתמיד ענית לנו בחביבות ובנעימות. אפילו שלפעמים כולם באותו הרגע שאלו אותך. לא רק שתמיד ענית עם חיוך, היית בו זמנית גם מורה דרך וגם מלצר ותמיד זכרת יותר טוב מאיתנו מה כל אחד הזמין לארוחתו. אנחנו רואים בך את המייצג הטוב ביותר של נפאל ולבטח מרגישים שיש הרבה מה ללמוד ממך. אנו מאחלים לך מעומק ליבנו את הטוב ביותר בחיים, הצלחה בלימודים ובעסקים ושתבנה לך בית מאושר כמו שאתה ראוי לו.

אנו מודים לך על כל המאמצים והאחריות שהשקעת מכל הלב.

אנו אוהבים את כולכם.

בשם הקבוצה הישראלית: רחל אלימלך

              מרגנית ויהודה כפיר                                   אנה אוסטרובסקי

              מישל אבני                                                גלית אברון

              מישל לנדא                                               מיכל שטרית

              משה חרש                                                ויקי סקובלו

              אבי דנון                                                    רחל אלימלך

              בנימין נוה